כמה יתרונות יש במילואים. אחד מהם זה טלויזיה. אין לי אחת כזאת בבית, ולכן כבר הרבה זמן לא עשיתי שני דברים: לא ראיתי חדשות ולא ראיתי את תוכניתו של חיים הכט.
אז הנה תקציר ביקורת הטלויזיה שלי במילה אחת: חרא.
החדשות הורכבו מקוקטייל של 30% חדשות (כלומר- דיווח מפורט על כל מה שרע, מכוער, צעקני, אכזרי, מתועב, מדמם ופונה לצד הנמוך של האדם) ו-70% בידור (כלומר- כתבות רקע עלובות על נושאים קיקיוניים, על רקע מוזיקה שאומרת לך בדיוק מה להרגיש ומתי, שחס וחלילה לא יזיזו אותך יותר מדי מהכיסא אלא מקסימום יגרמו לך לצקצק בשביעות רצון). תקציר החדשות בשתי מילים: דני רופ. נחמד, אבל לא באמת הכרחי.
את התוכנית של הכט, "מה אתם הייתם עושים?", כבר לא ממש יכולתי לראות. כלומר, אחרי כשתי דקות לא יכולתי לצפות בה פיזית. היא הכעיסה אותי מעבר לכל שיעור. בעיני, יש כאן חציית גבול שערוריתית למדי. בתוכניות ריאליטי המשתתפים בוחרים להשתתף בתוכנית. אם הם רוצים שחבורת מפיקים תאבי בצע יעשו עליהם מניפולציות ויתעללו בהם פיזית ונפשית- ניחא. זכותם להשפיל את עצמם. אבל הכט לוקח אנשים שמעולם לא הסכימו לדבר שכזה, שם אותם בסיטואציה קשה מאוד, ועוד מעז ברוב חוצפתו למנות את עצמו לשופט העליון של התנהגות נכונה ולא נכונה. מה לגבי האנשים האלה? האם מישהו חושב על ההשלכות הפסיכולוגיות של אירוע כזה? האם זה מוסרי לקחת אנשים שלא הסכימו להשתתף בניסוי שכזה, ולהכריח אותם, בלית ברירה, ליטול בו חלק? מילא מילגרם, הוא לפחות עשה זאת בתואנה מדעית. אבל כאן מר הכט היקר עושה את זה בשביל כסף. רייטינג. צהוב בעיניים. ואני לא קונה את התירוץ של "להרביץ בעם ישראל תורה ומוסר". מי לכל הרוחות והשדים מינה אותך להיות המצפון של המדינה? מי לעזאזל נתן לך את הרשות להתעלל בעוברי אורח תמימים ולבדוק כביכול את מוסריותם, לפי קריטריונים אותם אתה קבעת מראש? מי הרשה לך להפוך את כולנו למשתתפי ריאליטי פוטנציאלים מבלי ידיעתנו?
לאט לאט חושינו קהים, ואנחנו מקבלים יותר ויותר את מה שדוחפים לנו לעיניים כמובן מאליו. לילה טוב, כולם.
